אשריי, כופרת אני: ארבע מחשבות

1. לריקוד "בשלטון הכופרים אנו לא מאמינים" צריכה להיות רק תשובה אחת: אנחנו הכופרים לא מאמינים גם בכם ולכן מתנתקים מכם. בכל היבט. לא ניתן לכם תקציבים, לא נממן את החינוך שלכם, לא נבנה ולא ניתן לכם תשתיות, ובעיקר לא נעניק לכם שום שירותי ביטחון או הגנה. תסתדרו לבד, בעזרת השם. אנחנו נסתדר מצוין בלעדיכם, בעזרת עצמנו. זה לא בגלל "שנאת אחים". זה בגלל הצורך ההישרדותי שלנו "הכופרים". זו התשובה שאנחנו זקוקים לה כמרכיב מרכזי בהבראה שלנו. אבל תשובה כזו מצריכה אומץ, שבהקשר הזה בצד שלנו, "הכופרים" - חסר.

2. על הליכודניקים השותקים והשותפים שלהם כבר נאמר הכל, כולל על השתיקה והחשש הרועמים של יו"ר ההסתדרות ויו"ר השלטון המקומי ועל הרפיסות וההיעדרות של אופוזיציה לוחמת; נזכור גם את כל ה"גנץ"ים למיניהם המבקשים "אחדות" ו"פשרה". הם ממשיכים להיות חלק מרכזי ממה שהביא אותנו עד הלום. לא אשכח את המבט הנבגד שהיה בעיני הילדים וחברים שלנו כשגנץ פירק את כחול-לבן ואז הצטרף לביבי כדי "לתת אלונקה בימי הקורונה", לא אשכח את אותו מבט בעיניהם כשהוא הצטרף לממשלה במלחמה, את המבטים האבודים בעיני מי שמנסה למצוא מפלט באופוזיציה שלא באמת קיימת, או את אותו המבט הנבגד בעיני רבים כל כך כשגדעון סער הצטרף מחדש לביבי - וכל הכינויים שניתנו לו לא מתחילים לתאר את עוצמת הגועל. מספיק ודי גם איתכם. עם כולכם. פנו את מקומכם, הכישלונות של השנים האחרונות הם לגמרי גם שלכם.

ויותר מכל - מובילי המחאה, היכן אתם בפוליטיקה? בכל השאר הוכחתם את יכולותיכם הראויות - אתם חייבים להיות גם בפוליטיקה אם אתם באמת רוצים לתת לנו תקווה שיש אלטרנטיבה לשלטון נהנתן, מושחת, מרושע ורקוב. אנחנו מחכים לכם. מחכים? מייחלים!

.

3. ממשלה שטוענת שהיא מבצעת את "רצון העם" ולכן מעניקה לעצמה רשות לא להקשיב לחוק, למעשה אומרת לנו שמותר להפר את החוק כי זה מה שאנחנו רוצים. אם כך, נפר אותו גם אנו, ואסור לה ולמשטרה שלה לעשות לנו דבר, כי אחרי הכל, זה "רצון העם".

4. בחירות, בחירות, בחירות. עכשיו ומייד. כשמישהו מתעקש להשמיד את כל ה"זממים" ששמת על פיו ולנשוך אותך שוב ושוב, אתה לא יכול להגיב רק ב"נו-נו-נו". נשאר לך רק לנשוך בחזרה - וחזק יותר. כל הכפפות צריכות להיות מוסרות כדי להפיל את הממשלה האיומה והמשוגעת הזו. אם לא יהיו בחירות עכשיו ומייד, יש סכנה אמיתית שמתישהו, כשיתאים להם, הם אולי יאפשרו בחירות כמו ברוסיה או טורקיה, כלומר - לא באמת יהיו בחירות.